מלבן הזהב - כדי לעמוד על תכונות היסוד של מלבן הזהב, ניעזר בתיאור האסטרו-פיזיקאי הישראלי מריו ליביו: ״אורכי צלעותיו של המלבן עומדים ביחס הזהב זה כלפי זה. נניח שאנו קוטעים ריבוע מתוך המלבן הזה, ישאר לנו מלבן קטן יותר, שגם הוא מלבן הזהב. מימדי המלבן ״הבן״ קטנים ממימדיו של המלבן ״האב״ פי (Phi) בדיוק. נוכל עכשיו לקטוע ריבוע ממלבן הזהב "הבן", ושוב יישאר לנו מלבן הזהב, שמימדיו קטנים שוב פי (Phi). נוכל להמשיך בתהליך הזה עד בלי גבול..., מלבן הזהב הוא המלבן היחיד שזו תכונתו: קיטוע ריבוע מתוכו יוצר מלבן דומה״.
בהתבסס על תכונות אלו של מלבן הזהב, המציא ברמן-קדים מערך מרובע המשמש אותו כתא יסוד בפיתוח המארגים שלו. המערך הזה מורכב ממלבנים ע״פ חתך הזהב ושורש 5, בתוספת קווים אלכסוניים הנקבעים על פי סימטריה דינמית. בחמש היצירות של סדרת "מלבן הזהב", אפשר לראות את הפוטנציאל היצירתי הגלום במערך המרובע שלו. באמצעות הזוויות המחלקות אלכסונית את המלבנים, ברמן-קדים מחפש דרך לשבור את החוקתיות של מלבן הזהב ולגרום למעין ״תאונות״.

‍The Goden Rectangle - To understand the basic properties of the Golden Rectangle, we use the description of the Israeli astrophysicist Mario Livio: "The lengths of the sides of the rectangle are in relation to each other. Suppose we cut a square out of this rectangle, we will be left with a smaller rectangle, which is also the golden rectangle. The dimensions of the "son" rectangle are smaller than the dimensions of the "father" rectangle. We can now truncate a square from the "son" golden rectangle, and we will again have the golden rectangle, the dimensions of which are again twice as small. We can continue this process indefinitely ... The golden rectangle is the only rectangle that has this feature: a square fragment from it creates a similar rectangle.
Based on these properties of the golden rectangle, Berman-Kadim invented a square array that serves him as a basic cell in the development of his weaves. This array consists of rectangles according to the golden ratio and root 5, with the addition of diagonal lines determined by dynamic symmetry. In the five works of the "Golden Rectangle" series, one can see the creative potential inherent in its square array. Using the angles diagonally dividing the rectangles, Berman-Kadim seeks a way to break the constitutionality of the golden rectangle and to create "accidents."