לפי תפיסתו של ברמן-קדים כפי שהטבע מעדיף פרופורציות מסוימות במבנים ובתהליכים שלו כך גם הנפש שלנו שואפת לפרופורציות דומות וזהו המקור לצורך שלנו בהרמוניה וליכולת שלנו לזהות אותה. בתחילת ההיסטוריה של התרבויות הגדולות הראשונות, אנשים הבינו שהמקור של אותן פרופורציות והאנרגיות היצירתיות הפוטנציאליות שנחה בהן מוצפנים בפעולה פשוטה יחסית של ציור מעגל מושלם. הם גילו שעל ידי חלוקה שיטתית של המעגל לחלקים שווים עם מצפן וסרגל (באמצעות יתדות וחבלים על הקרקע) ניתן לייצר ואריאציות של הפרופורציות הללו כך שהאחדות הראשונית של המעגל תיצור מתוכו את כל הצורות הארכיטיפיות ובכך לחשוף את סודות הצמיחה והשינוי. במשך אלפי שנים המעשה הזה אכן נתפס כהשתתפות סמלית במעשה הבריאה המקורי. אם כך היה זה אך טבעי שמערכת יוצרת ייחודית זו תיושם בעיצוב מקדשים, כשכל אחד מהם נתפס כמודל של הקוסמוס; הפרויקטים העיקריים של תרבויות שלמות במאמץ העליון שלהן לחבר בין חומר לרוח. היום אנחנו כבר לא בונים מקדשים והגיאומטריה נלמדת רק ככלי טכני, אבל האמנות והיכולת שלה להעביר מושגים נמשכת. האמן משתמש בכמה מהשיטות האינטגרליות בגישה ה"עתיקה", כמו חתך הזהב האגדי (הידוע גם כ"הפרופורציה האלוהית"), מלבנים הממבוססים על קנה המידה הזהב ("פיבונאצ'י") ומלבני השורש. הוא משלב אותם עם מערכות צבע הרמוניות מערביות (איטן, אלברס) ויפניות. השימוש בשיטות ובמערכות הללו מאפשר לו לדמות, גם אם בצורה פרימיטיבית ו'פשוטה', את ה'סגנון' והמציאות של הטבע.
According to Berman-Kadim Not only nature prefers certain proportions in its structures and processes, but also our psyches prefers them and that is the source of our need for harmony and of our ability to recognize it. Early in the history of the first great cultures, people realized that the source of those proportions and the potential creative energies that rested in them were encoded in the relatively simple act of drawing a perfect circle. They found that by systematically dividing up the circle into equal portions with a compass and ruler (probably by using pegs and ropes on the ground) those proportions could be played upon in such a way that the primal unity of the circle would generate from within itself all the archetypal forms and in so doing reveal the secrets of growth and transformation. For thousands of years that act was indeed conceived as a symbolic participation in the original Creation. It would seem only natural then that this unique generative system be applied to the design of temples, each conceived as a model of the cosmos, that were the major projects of entire cultures in their supreme effort to connect material to spirit. Today we no longer build temples and geometry is taught merely as a technical tool. Yet art and its ability to convey concepts continues. The artist uses several of the methods integral to the "antique" approach, such as the legendary Golden Section (also known as the "Divine Proportion"), the Golden ("Fibonacci") Scale and root rectangles. He combined these with Western (Itten, Albers) and Japanese harmonic colour systems and feel that by using these methods and systems he can come come as close as possible to actually touch and simulate the true reality and "style" of nature.
